I'm a title. Click here to edit me

הנה כתבה שהתפרסמה האחרונה בעיתון ג'רוזלם פוסט - ואנחנו המחברים!

מה שהילד / ה שלך באמת צריך "לקחת הביתה"

מאת: דב רבינוביץ

בקיץ, כשבתי הספר סגורים, זהו הזדמנות מושלמת עבור כל אחד מאיתנו לתת לילדינו מתנה אשר לא יסולא בפז: חינוך.

כהורים, אנחנו דואגים שהילדים שלנו מקבלים את כל מה שהם צריכים בשביל חיים מאושרים, מוצלחים ומלאי סיפוק. כשזה מגיע לחינוך, המשמעות היא לא רק ללמד מיומנויות ספציפיות, אלא לתת לילדים שלנו את המתנה של היכולת לרכוש מיומנויות. לא רק לענות על הסקרנות שלהם, אלא דווקא לגרות את האינסטינקט הבריא שלהם לחקור את העולם.

זה אומר לתת להם את הביטחון העצמי כדי לגלות את הפוטנציאל שלהם - באופן חיובי, יצירתי, וללא פחד. (אבל נגיע לעניין החופש מפחד בעוד דקה).

 

אני מפעיל קייטנת ספורט, ואני יכול להגדיר בפה מלא וללא היסוס: יש ערך פנימי קטן מאוד ביכולת להכות כדור עם מחבט, או לזרוק כדורסל דרך חישוק. (כן, אני יודע, אני כרגע ביצעתי את המקבילה הספורטיבית של חילול הקודש).

 

אבל הנה הקסם של קייטנה, מה שכל ילד צריך לקבל כשקייטנה באמת "עובדת": אנחנו מתחילים ללמוד ספורט חדש, בו נגיד פוטבול. אולי הילד הזה מעולם לא שיחק פוטבול בעבר. או שאמרו לו שהוא לא מתאים כי זה רק לילדים "אתלטיים". או שאמרו לה כי "בנות לא טובות בספורט". והילד או הילדה, באופן טרגי, עד עכשיו האמין למה שאמרו לו.

 

ואז אנחנו מבלים 30 דקות בתרגול מיומנות בסיסית - לא משנה באיזה ספורט - והפלא ופלא, הילד מגלה כי הוא כן יכול. אולי הוא ממש כוכב, אולי הוא בסדר. אולי הוא אוהב את זה, וזה הופך לפעילות החדשה האהובה עליו ביותר, ואולי לא. אבל דבר אחד בטוח. הוא יודע עכשיו, באופן עמוק שרק חוויה ישירה יכולה ללמד, שהוא יכול לעשות משהו עכשיו, שהוא אף פעם לא חשב שיוכל לעשות. היה מיומנות, שהילד היה אמור להיות "לא טוב" בה, והוא השקיע, והצליח.

 

ואז מתבהר לו - אם זה נכון בפוטבול, או בכדורסל, אולי זה נכון גם במתמטיקה. או במדע. או במצבים חברתיים ובמנהיגות. או בכישורים "תהליכיים", לדוגמא להיות מאורגן. או אפילו בתחומים זמן קושר הריכוז, שם הילד כל זמן מקבל מסרים ממבוגרים (מלאים בכוונות טובות) שבדברים כאלו אין כל כך מה לעשות, כי זה עניין של גנטיקה.

 

כאשר קייטנה באמת עובדת, הילדים שלנו מתחילים להבין שבשבילם, השמיים הם הגבול. ובפעם הבא, כשמישהו אומר להם שהם לא הולכים להצליח במבחן, או שהם "מסוגלים האנשים" שאלו להצליח במסלול מתקדם בנושא שמעניין אותם בבית הספר, הם ידעו בדיוק מה לומר: "אה, באמת? רק תראו אותי."

 

וחשוב יותר ממה שהם אומרים לאחרים, זה מה שהם יגידו לעצמם, בפעם הבא שיש להם ספקות לגבי הפוטנציאל שלהם: "רגע, אני יודע מניסיון החיים האמיתיים שלי, שהייתי מסוגל ללמוד לתפוס את הפוטבול המוזר הזה. אולי זה נראה קשה בהתחלה, אבל כשאני מאמים בעצמי, מתברר שאני יכול! "

 

הזמן בקייטנה מלא בהזדמנויות לילדינו לנסות דברים חדשים, ולחוות את ההרגשה של פוטנציאל והישג. עם התנגשות הנכונה, צוות מחושב ומתחשב, ויצירתיות, לא ניתן להשתמש בספורט, בטיולים, במיומנויות יצירה, והפעלת תכונות מיוחדות החלפה מטכנולוגיה ועד לניווט, ופשוט בכוח הכיף ודינמיקה חברתית, לפקוח את עיניו של כל ילד לאחת התחתית החשדות ביותר שהם פעם אחר כך לגלות: .

 

לתת לילדים שלנו "חינוך" מלא, פירושו באמת להכין אותם לחיים, בכל האתגרים והזדמנויות שהחיים מציבים. זהו ה"חופש מפחד "אליו התכוונתי מקודם - אנחנו יכולים לתת לילדים שלנו את הביטחון העצמי לנסות דברים חדשים, הגבורה להמשיך לעבוד כשזה לא בא להפסיק, ורוממות הרוח שבא כשמתמודדים עם אתגרים ומנצחים.

 

הלקוחות שהילדים שלנו "ייקחו איתם הביתה" מהקייטנה ישארו איתם, ויגדולו איתם, לכל חיים.

 

דב רבינוביץ הוא מנהל קייטנת "אול סטאר ישראל" - www.allstarisrael.com .

dovrabinowitz@gmail.com